דירות דיסקרטיות קמו, ובטוח למדי, בלי לכסות את הידיים, הגיע ליציאה מהפארק אל השדרה

כאן היא שוב תקועה, מחכה, כנראה, כשאף אחד לא יהיה קרוב ברחוב

אחרי שחיכיתי, יצאתי מהפארק והלכתי ברחוב. בהתחלה היא הלכה בחוסר ביטחון, השתינה, התכווצה, אפילו ניסתה לכסות את עצמה בידיים. ואז איכשהו היא הפסיקה להתכופף ולהתכווץ בשקט, קצת אחר כך והורידה את ידיה לאורך הגוף, והלכה בצעד הרגיל שלה. כן, היא נתקלה בעוברים ושבים נדירים, אך להפתעתי איש לא התעלל באשתו ואף אחד לא התרעם. תחשוב-בחורה עירומה הולכת לעצמה בשדרה, היא לא מבקשת עזרה, היא לא בוכה … כבר בבית אשתי סיפרה לי שההערות של העוברים ושבים היו, אבל לא זועמות, והיא לא הגיבה להן והמשיכה ללכת בקורס שלה. עקבתי אחריה במרחק הגון וראיתי כמה בחורים שנפגשו, עברו על פניה, עצרו, דיברו על משהו, הסתובבו והלכו להדביק את אשתי וקראו לה. הייתי קצת מתוח, אבל אשתי עצרה, פניתי אליהם בלי להתבייש, הם דיברו על משהו, והחבר ‘ ה הלכו בשלווה לדרכם הקודמת. מאוחר יותר התגלה כי הם שאלו מה קרה לה, מדוע היא עירומה ואם היא זקוקה לעזרה. האישה אמרה שהיא הפסידה בקלפים ועליה ללכת עירומה. היא סירבה לעזור, ואמרה שאם היא תלבש משהו, זה יהיה הפסד שלה, והיא תיאלץ לעשות משהו הרבה יותר מסובך. והחבר ‘ ה נפלו מאחור והלכו בדרכם.
אשתי כבר עברה שתי דירות דיסקרטיות, היינו צריכים לפנות ימינה וללכת בלוק עד הבית. ואז היא הבחינה בשמלת הקיץ שלה תלויה על ידית הדלת של החנות. החבר ‘ ה שלי לא שכחו לתלות את שמלת הקיץ שלה במקום המוסכם. התגובה של אשתי הייתה מדהימה בעיניי: חשבתי שהיא תתחיל עכשיו להתלבש מהר. אבל לא! היא הסירה את בגדיה מהידית, הביטה בה בגוש, דחפה את בית השחי והמשיכה באותה גאווה ועצמאית. הגעתי לבית שלנו, פניתי לחצר, הגעתי לכניסה שלנו, היססתי קצת והתלבשתי. היא לא רצתה, לדבריה, שהשכנים יראו אותה עירומה. האם הם לוחצים על בעל הדירה? הוא יכול לגרש אותנו (גרנו בדירה שכורה)…
חיכיתי בחוץ וחיכיתי שהדירה תידלק. ונכנסתי לכניסה. הוא פתח את הדלת עם המפתח שלו, וראה שהאישה כבר עירומה, כרגיל, ושהיא שוכבת על כיסא, רגליה פרושות על משענות היד, ו … דוחף את הדגדגן שלה בטירוף. נופף לי ביד, ניגשתי, כרעתי, ושאלתי: לעזור לך? אבל אחרי כמה שניות האישה התחילה לגמור. כשהיא לקחה את נשימתה, היא לקחה את ידה בראשי, ובלי לומר מילה, היא כפפה אותי אל הכוס שלה. התחלתי להכין לה קוני, כמעט נחנקתי משפע המיצים שלה (בדיחה) ועד מהרה נתתי לה אורגזמה שנייה.

ואז היא סיפרה לי הכל בפירוט, תיארה את דירותיה הדיסקרטיות, אמרה שהיא בקושי יכלה להתאפק מלעשות אוננות ממש ברחוב – ההתרגשות, היא אומרת, הייתה החזקה ביותר

נכון, בהתחלה היא פחדה, אבל אז היא נזכרה בפנטזיות האונס שלה, והחליטה שזו הזדמנות לפנטזיות האלה להתגשם. והיא התאכזבה מאוד מכך שרק בחור אחד נכנס לפה שלה ופתאום הם ברחו. לפני שיצאה מהפארק לשדרה, היא קצת פחדה, אבל הרימה את עצמה ויצאה מהפארק. וכבר היא הלכה ברחוב ללא פחד או היסוס, ונאבקה ברצון להתחיל ללטף את הדגדגן שלה. הדיאלוג הקצר עם החבר ‘ ה שפגשה עורר אותה עוד יותר, היא עצרה ודיברה איתם עם הציצים שלה לעיניהם. ולדבריה, היא לא הייתה מסרבת בכלל אם החבר ‘ ה היו מחליטים ללטף אותה. אבל זה לא קרה. שאלתי את אשתי-מדוע היא סירבה לקחת את הזין לפה מיד כשהוא דרש ממנה? התשובה של אשתי קצת הפתיעה אותי. לדבריה, היא רצתה לחוות את מכלול התחושות של אונס וכפייה, ופתחה את דירותיה הדיסקרטיות רק לאחר שחוותה כמה סטירות סטירות וסטירות ישבן שוטפות וכואבות מאוד, מלוות באיומים מילוליים. וכבר חלמה איך היא תתנגד להכנסת זין לכוס, ואיזו השפעה פיזית היא תחווה מהתנגדות כזו. אבל זה לא התגשם…
האישה, האונס הכושל הזה, כל כך שקועה בנשמה, שהיא ביקשה ממני ללכת אותה בפארק כמה פעמים, ולא להתערב אם היא תתקוף שוב על ידי האנסים. בערב ניגשנו לאותה כניסה צדדית לפארק, 10 מטרים לפניו, אשתי הורידה את שמלת הקיץ שלה ונתנה לי אותה. פעם אחת, לקחתי ממנה בגדים, הושטתי יד אל הכוס שלה והתחרפנתי! היא כבר הייתה רטובה מאוד מהתרגשות. חיכיתי שהיא תיכנס לפארק ותלך בסמטה, נתתי לאשתי ללכת 20 מטר, והלכתי אחריה, מנסה להחזיק מעמד קרוב יותר לצידי הסמטה, כך שלא ניתן לראות אותי בבגדים הכהים שלי. הלכנו בדרך זו מחצי שעה עד שעה, האישה נכנסה לסמטאות החשוכות ביותר, בתקווה ששם מסתתרים האנסים. היו רגעים שבהם היא לא יכלה לסבול את זה, התיישבה על ספסל, פתחה את רגליה לרווחה ואימצה את הכוס שלה באופן פעיל. לפעמים אפילו סטרה לעצמה במפשעה בקול רם בכף ידה. די מהר היא השיגה את האורגזמה שלה, שהייתה מאוד סוערת. חזרנו בדיוק כמו בפעם הראשונה, אשתי הלכה עירומה עד הבית, ואני עקבתי אחריה במרחק מסוים.
כשהגעתי הביתה הייתי צריך לעבוד עם השפתיים, הלשון, הידיים והזין, להביא את אשתי לאורגזמה פעמים 5-6. תוך כדי כך, היא ממש ייסרה דירות דיסקרטיות, סחטה את שדיה, צובטת את פטמותיה וביקשה ממני להיות גסה יותר גם איתה-סטירה על התחת, המפשעה, הציצים, נשיכת שפתי הכוס והדגדגן.
האישה המשיכה לקוות מאוד שמישהו יאנס אותה בקבוצה. הפנטזיות שלה בנושא זה גדלו בפרטים שונים עם נטייה למזוכיזם. היא המציאה מעשים כאלה של אנסים דמיוניים שלא רק פגעו בה, אלא הותירו סימנים כואבים על גופה-היקים, נשיכות, חבורות מחגורה ואגרופים. אני שותקת על העובדה שהיא פנטזה על הלקאת חגורה במפשעה.
אבל זה לא קרה. אני חושב – למרבה המזל. אונס אמיתי שונה מאוד לרעה מהפנטזיות הנשיות בנושא.
אז הרעיון עם בנות להתפשט ברחוב לא הומצא ביפן, אבל בברית המועצות, במיוחד-אני בא עם.
לאחרונה העברתי את הסיפור הזה לחבר שלי. הוא התלהב לחלוטין, אבל שאל אותי שאלה שלא ציפיתי לשמוע.
חבר שאל אותי: מכיוון שאשתך כל כך רצתה שיאנסו אותה, אז למה לא הבאת את אותם החבר ‘ ה שלך שכמעט אנסו אותה?
אפילו נעלבתי מעט מהשאלה הזו. האם אני כל כך מטומטם שלא עלה לי הרעיון הזה? באתי, כמובן. על הפעולה שהם ביצעו, הם קיבלו ממני בקבוק קוניאק. הפעם, על אלימות כוזבת עם חדירה לכל החורים של הנשים, הבטחתי להם 2 בקבוקי קוניאק והזדמנות אחר כך, בסביבה רגועה בביתנו, לזיין את אשתי. אבל הם הלכו יחד לסירוב, והניעו אותו כך: מה אם אתה ואשתך אחרי זה תרוצו לבית החולים, לצלם את עקבות האונס, ואז למשטרה? מה יקרה לנו כשנמצא? אנחנו לא רוצים להיכנס לאזור!
ולשאלתי מדוע הם הסכימו בפעם הראשונה, הם אמרו שהזרע היה נבלע ולא היה נשאר זכר.
וכפי שלא ניסיתי לשכנע אותם שאין לי תוכניות כאלה, הם מעולם לא הסכימו. לא היו חברים או מכרים אחרים שיכולים לעשות את זה. אז, בשלב זה, הפנטזיה של אשתי על אונס כנופיה לא התגשמה. וזה לטובה.